מהי מטריה עיסוקית למורה?
ולמה כל כך חשוב שתיהיה לנו כזו? חלק א'
נתחיל בסיפור אמיתי לחלוטין, המורה דינה ברזילי (שם בדוי) בת 40, דינה עובדת במשרד החינוך כבר 13 שנה, לימדה עשרות אם לא מאות ילדים. חינכה עד לאחרונה את כיתה ו3 בבית ספר יסודי במרכז הארץ והסיפור שלה מתחיל כשחזרה מליווי של הכיתה שלה בטיול שנתי קשוח.
למחרת ששבה מהטיול בבוקר, שמה לב כי מאוד מאוד קשה לה לדבר והיא לא מצליחה אפילו להוציא הברה אחת. זה כמובן לא דבר חדש, כי בעבר התמודדה עם צרידות שחלפה עם הזמן. מזלה שזה היה סופשבוע והיה לה יומיים לנוח, אבל ביום ראשון כשראתה ששום דבר לא השתנה, החליטה ללכת לרופא אא"ג.
אותו רופא, איבחן שיש לה יבלות במיתרי הקול והמליץ לה פשוט לשתוק לתקופה מסויימת. לצערה של דינה, לא יכלה להמשיך בעבודתה ולקחה כמה ימי מחלה.
שבוע ועוד שבוע ודינה חזרה לעצמה, מדברת ומלמדת ממש כמו בעבר.. עובר שבוע נוסף ושוב פעם, צרידות וקושי בדיבור.. גם הפעם חזרה הגברת לרופא, שהסתכל עליה במבט פסימי... הפעם החליט לשלוח אותה לבדיקות נוספות לטובת חיזוק השערתו. בתום הבדיקות בשורתו לדינה - לא מדובר בתופעה חד פעמית אלא כרונית.
מכאן ואילך, המליץ לה לחשוב על אפשרות נוספת בה תפסיק לעבוד בתור מורה ואף שלח אותה לרופא תעסוקתי. (רופא תעסוקתי הוא רופא שבעצם בוחן את היכולת שלנו להמשיך לעבוד, תנסו להיזכר רופא צבאי שנותן גימלים - אז משהו כזה). אותו רופא תעסוקתי, בחן את הבדיקות של הרופא אא"ג ולבסוף כתב מכתב בה הוא ממליץ לפחות לשנה לחדול מפעולת ההוראה.
דינה בעלת תואר ראשון בחינוך, עם תעודת הוראה - השקיעה בתהליך ההסמכה שלה למעלה מ-5 שנים... כי על זה חלמה וזה מה שרצתה ורוצה לעשות מאז שהיתה קטנה. תוסיפו עוד 13 שנה ותק, זה לא משהו שזורקים לפח.. ומה היא יכולה לעשות? - הוראה זה כל מה שהיא יודעת!
פנתה דינה בינתיים לקרן הפנסיה שלה בבקשה לקבל קצבת נכות לפחות שבשנה שבה היא לא מלמדת, תקבל קצבה.
מס' ימים לאחר שהגישה את התביעה, מקבלת מכתב זימון לעוד כחודש לועדה רפואית מטעם קרן הפנסיה. המועד מגיע ודינה יושבת בועדה רפואית מטעם קרן הפנסיה במשרדים מעופשים במרכז תל אביב, בחדר נוכחים, יו"ר הועדה, אחות, מזכירה רפואית ורופא.
- הרופא מטעם הקרן קורא את המכתב המלצה מרופא אא"ג, בוחן את המידע הרפואי ואת תוצאות הבדיקות שדינה צירפה.
- יו"ר הועדה פותח בשאלה... תגידי בת כמה את?
- עונה לו דינה 40
יו"ר הועדה מתייעץ עם הרופא ומתחיל לכתוב מגילות תוך שהוא חוזר מילה במילה ממה שאמר הרופא ופונה אל דינה, "תשמעי דינה, אני מבין שאת לא יכולה להמשיך ללמד, ושזה יכול לגרום לך למצב בלתי הפיך! אבל את בחורה צעירה, רק בת 40, בוודאי שתוכלי למצוא עיסוק אחר עם הכישורים שלך ולהתפרנס למחייתך. את לא מצפה לשבת בבית עד הפנסיה נכון?"
עוד לפני שדינה מספיקה לענות לו, הוא כבר סיים לכתוב את המגילה ודינה מבינה שאין מנוס, אמנם לא יכולה לעבוד בעיסוק שלה, אבל כסף היא לא תראה מקרן הפנסיה